ברחובות המסויטים של בולטימור, בהם בני נוער מוכרים סמים, נרקומנים שורצים, שוטרים מפטרלים, וגם דרך מסדרונות החוק והשלטון ניכר כי השחיתות והריקבון פושטים בכול. באמצעות מרקם אנושי-מציאותי עד כאב של אינספור דמויות, שבו החיים נזילים וקשים לכולם, עומדת הצהרה שאנשים הם אנשים בין שהם פועלים תחת החוק, ובין שמעליו או מתחתיו.