במהלך הסדרה, עוטה על עצמו ברון כהן ארבע זהויות פיקטיביות שונות, קומפלט עם איפור גרוטסקי ופרוטזות: עיתונאי אולטרה-ימני, אקדמאי אולטרה-ליברל, אסיר משוחרר עם חיבה לאמנות-צואה והמוצלח מכולם, אקס-לוחם ישראלי בשם "ערן מורד" ("שקט, צעיר!" בעברית הוא הדבר הראשון שנשמע מפיו). בהתאם למסורת הברון-כהנית, הזהויות הפיקטיביות משמשות למפגשים עם סובייקטים שלא מודעים לכוונות הסאטיריות של המפגש, כמו סוחרת אמנות קליפורנית ש"האסיר המשוחרר" משכנע לתרום לו מעט משערות ערוותה לטובת יצירה חדשה (כן, כן), או מגוון של רפובליקנים מבחילים, תומכי איגוד הרובאים הלאומי, שמשתתפים מרצונם בתשדיר שירות מוטרף שמפיק ערן מורד הקרבי ובו הם ממליצים על חימוש ילדים בני ארבע.