סיפורה של משפחה ניו יורקית מנקודת הראות של נערה צעירה. כמו כל הקומדיות הוודי אלניות מדובר כאן באהבות ופרידות, חיזורים , כעסים , מריבות והשלמות, אבל בהבדל אחד, הדמויות כאן גם מזמרות ומרקדות כשאלן משתמש במיטב הרפטואר הקלאסי האמריקאי. "תמיד רציתי לעשות סרט שבו האנשים שרים לא מתוך היותם זמרים מקצועיים אלא כשלוחה נוספת ליכולת המשחק שלהם באותו רגע... כל מה שעניין אותי הוא יכולתם לגלם את תפקידם כראוי. בכל מה שנוגע לריקוד ושירה רציתי רק רגש פשוט וכן. לעיתים הביצועים המענינים ביותר של שירים נעשים על ידי אנשים שאין להם קול טוב במיוחד, אבל הם בעלי יכולת משחק, בעלי רגש וכריזמה. זה היה הרבה יותר חשוב לי" (וודי אלן).